האתר המסקרן ביותר!
  www.rbnmada.022.co.il
אתר המדעים שלי
יום ג', ה’ בכסלו תשע”ט
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
פְּרַס נוֹבֶּל הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים החל מ-1901 מריביות קרן הפרס שהוקמה בהוראת צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שוודי וממציא הדינמיט. פעם, פרס נובל הוענק כפרס כספי של כ- 10 מיליון קרונות שוודיות. נכון ל-2017 הפרס הוא בגובה 9 מיליון קרונות שוודיות[1], שהן כ-1.1 מיליון דולר. הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום פטירתו של אלפרד נובל.בהמשך - פירוט הזוכים השנה בפרסי נובל ברפואה, כימיה ופיסיקה!
22:18 (08/09/15) רונית בליסקו נאוי

פרס נובל ברפואה - למפתחי תרופה חדשנית לסרטן ג'יימס פי אליסון וטסוקו הונג'ו הם חתני פרס נובל לרפואה לשנת 2018. הפרס ניתן להם על פיתוח טיפולי סרטן חדשניים המאפשרים למערכת החיסון להשמיד גידולים סרטניים. המחקרים הובילו לפיתוח תרופות לסרטני עור, ריאות וכליות. ד"ר איתי גלפורסם: 01.10.18 , 12:48 קישור לכתבה המלאה בשנות השמונים גילו חוקרים כי קולטני תאי דם לבנים, המהווים חלק ממערכת החיסון, שנקראים תאי T, נקשרים לתאי סרטן, ונותנים לגוף איתות לפעול ולהשמיד את הגידולים. חלבונים נוספים על שטח אותם תאי T מצטרפים למלחמה בתאי הסרטן, ומשמשים כ"מאיצים" לתהליך. תאים אלה נקראים "קו רצפטורים" שיוצרים סטימולציה להשמדת תאי הסרטן. בתהליך המורכב הזה, מעורבות מולקולות נוספות שמשמשות דווקא כמעצור, אחת מהן היא המולקולה CTLA4. מולקולה זו גורמת לעצירת פעילות תאי ה-T, כך שאין איתות לגוף להשמיד את תאי הסרטן. אליסון פיתח נוגדן המעכב את פעילות המעצור הזה. הנוגדן anti CTLA4 מאפשר לגוף להשמיד את תאי הסרטן. הבדיקות הקליניות במעבדתו של אליסון באוניברסיטת ברקלי היו מדהימות: עכברים שטופלו בנוגדן שפיתח, נרפאו מסרטן, בעוד שעכברים אחרים פיתחו גידולים קטלניים. כתבה נוספת מהידען בקישור המצורף פרס נובל לכימיה הוענק לשלושה חוקרים על מחקרים פורצי דרך בתחום החלבוניםהחוקרת פרנסס ארנולד האמריקאית מקבלת חצי מהפרס על חקר "האבולוציה המוכוונת של אנזימים". החוקרים ג'ורג' סמית האמריקאי וגרגורי וינטר הבריטי חולקים את החצי השני על מחקרם בתחומי הפפטידים והאנזימים. לפי הוועדה, "זוכי הפרס השנה לקחו שליטה על האבולוציה"03.10.2018 12:51 עודכן ב: 17:46אסף רונאל קישור לכתבה המלאה הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2018 הם פרופ' פרנסס ארנולד האמריקאית, פרופ' ג'ורג' סמית האמריקאי ופרופ' גרגורי וינטר הבריטי על מחקריהם פורצי הדרך בשימוש בחלבונים. ארנולד מקבלת חצי מהפרס על חקר "האבולוציה המוכוונת של אנזימים". סמית ווינטר חולקים את החצי השני על מחקרם בתחומי הפפטידים והאנזימים. לפי הודעת ועדת הפרס, השיטות שפותחו על ידי הזוכים השנה משמשות היום ברחבי העולם לקידום תעשייה ירוקה יותר, פיתוח חומרים חדשים, הפקת דלק ביולוגי בר-קיימא, מלחמה במחלות והצלת חיים. "זוכי הפרס בכימיה השנה לקחו שליטה על האבולוציה ונעזרו באותם עקרונות – שינוי גנטי וברירה – לפיתוח חלבונים שפותרים את הבעיות הכימיות של המין האנושי", הודיעה הוועדה. "אנחנו בימים המוקדמים של מהפכת האבולוציה, שבדרכים שונות מביאה ותביא את התועלת הגדולה ביותר למין האנושי". ב-1993 היתה ארנולד הראשונה להראות כי ניתן להכווין אבולוציה של אנזימים, החלבונים שמזרזים תגובות כימיות. מאז היא שכללה את השיטה, והאנזימים שיוצרו בעזרת אבולוציה מוכוונת משמשים היום לייצור שפע של חומרים, מדלק ביולוגי ועד תרופות. ארנולד היא האשה החמישית שזוכה בפרס נובל בכימיה. האשה הקודמת שזכתה בפרס היתה הישראלית עדה יונת ב-2009. "פרופ' ארנולד היא ממייסדי התחום של הביולוגיה הסינתטית, שיהיה אחד התחומים החשובים של המאה ה-21", אומר פרופ' רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, שעשה את הפוסט-דוקטורט שלו בהנחייתה של ארנולד. שלושה חוקרים בתחום הלייזר, בהם אשה, זכו בפרס נובל לפיזיקהארתור אשקין, הזוכה המבוגר בתולדות הפרס, פיתח מלקחיים אופטיים, ודונה סטריקלנד וז'ראר מורו פיתחו שיטה שסייעה למיליוני בני אדם לשפר את ראייתם. סטריקלנד היא האשה השלישית שזוכה בפרס בתחום הפיזיקה. 02.10.2018 12:56 עודכן ב: 03.10.2018 16:52אסף רונאלקישור האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הכריזה היום בצהריים (שלישי) כי הזוכים בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2018 הם דונה סטריקלנד הקנדית, ארתור אשקין האמריקאי וז'ראר מורו הצרפתי. השלושה זכו בפרס על מחקרים שערכו בתחום הפיזיקה של הלייזר, או "על בניית כלים עשויים מאור", כפי שניסחה זאת הוועדה. סטריקלנד היא האשה השלישית בהיסטוריה שזוכה בפרס נובל בפיזיקה, אחרי מארי קירי ומריה גופרט-מאייר. אשקין קיבל חצי מהפרס על פיתוח "מלקחיים אופטיים", שמאפשרים להיעזר באור כדי להזיז חלקיקים זעירים. אשקין, בן 96, הוא הזוכה המבוגר בתולדות הפרס. המלקחיים האופטיים שפיתח משמשים בתחומי מחקר שונים מחוץ לפיזיקה, כולל למניפולציה של אובייקטים ביולוגיים בגודל ננו-מטרי, כמו תאים יחידים. בזכות הפיתוח שלו, מדענים מסוגלים להחזיק תא יחיד במקום ולבחון את קרביו. אולם היכולות של השיטה לא נעצרות בקנה המידה של התא. במחקר שהתפרסם השנה, מדענים הראו כיצד הם הצליחו להיעזר במלקחיים אופטיים כדי להצמיד שני אטומים בודדים זה לזה וליצור מולקולה יחידה.סטריקלנד ומורו חולקים את חציו השני של הפרס על פיתוח דרך להפקת פעימות קצרות ועוצמתיות ביותר של לייזר, שמסוגלות לקדוח חורים זעירים ומדויקים במיוחד במגוון סוגי חומרים, כולל חומר אורגני. השיטה שפיתחו אפשרה פיתוח של ניתוחים לתיקון הראייה שסייעו למיליוני בני אדם עד היום, ומשמשת למחקר מדעי במגוון רב של תחומים. הודעת ועדת הפרס בטוויטר על הפיתוח של סטריקלנד ומורו:Ultra-sharp laser beams make it possible to cut or drill holes in various materials extremely precisely – even in living matter. Millions of eye operations are performed every year with the sharpest of laser beams. - דלגView image on Twitterלאחר ההכרזה ענתה סטריקלנד לשאלות עיתונאים. בתשובה לשאלה איך היא מרגישה ביחס להיותה האשה השלישית בלבד שזוכה בפרס, נשמעה מופתעת וענתה: "חשבתי שהיו יותר. ברור שצריך להלל את הנשים הפיזיקאיות, כי אנחנו פה. אני מקווה שזה יתחיל להתקדם במהירות גבוהה יותר. אני גאה להיות אחת מאותן נשים". כשנשאלה על תחושותיה כשקיבלה את שיחת הטלפון בה הודיעו לה על קבלת הפרס, ענתה: "קודם כל, את חושבת שהשתגעת".תחום הפיזיקה של הלייזר התקדם רבות בעשרות השנים האחרונות, ואיפשר פריצות דרך בתחומים שונים של המדע. פרס נובל ראשון לחוקרי הלייזר ניתן ב-1964. השימוש במלקחיים אופטיים מתבסס על כך שאור מפעיל כוח על עצמים שבהם הוא פוגע. רעיון זה הועלה לראשונה על ידי יוהנס קפלר עוד ב-1619, כדי להסביר מדוע השובל של כוכבי השביט תמיד מופנה הרחק מהשמש. אבי האלקטרו-מגנטיקה ג'יימס קלרק מקסוול הוכיח תיאורטית שאור יכול להפעיל לחץ ב-1873, הוכחה שאומתה בניסויים בתחילת המאה ה-20.עם הפיתוח של הלייזרים בשנות ה-60, החלו חוקרים לבחון את התכונה הזו של האור גם בפעימות קצרות ואינטנסיביות, שמפעילים יותר כוח על נקודה נתונה. אשקין היה אחד מחלוצי התחום, ומחקרו הביא לפיתוח המלקחיים האופטיים, שהוא וצוותו הפעילו לראשונה בניסוי בשנת 1986. "הופעת הטכניקות הפיזיקליות לבחינה של מולקולות יחידות", כתבה ועדת הפרס, "פתחה בפנינו חלון שדרכו אנו יכולים להבין ביסודות המולקולריים של הפיזיקה".